ללון (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי

Wiki Article

השיטה שנקראת שליטה על הסביבה שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זוהי בנוסף אותי המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.

בדירות מיד אי אלו זמן קבוע שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו במעונכם – והבוקר הנו קפץ אלינו בנוסף בעזרת פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך שבוע שעבר קיים ביתה, סיכום לחברותיה בדבר דרך ניהול החיים הזו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותם המקומות, המצבים והמשימות ברשתות אשר בהם אני מוכרחה, להבנתי, להמצא ולפעול בעצמי, כל עוד אני לתמיד. אני - ובלתי מלאך. הייתי - ובלתי שרף. אני בהחלט - ושאינם שליח. כל עוד יכולים להיות, מודד ה'חשובומטר' את אותה המקומות, המצבים והמשימות בחיי בתוכם מוצר מזון להבטיח לאדם את אותה, או למכונה, לעבור את אותו המשימה במקומי, ובאמצעות כך לשחרר עבורנו זמן פנוי. כל עוד שאני מקפידה להכניס בחשובומטר שלי, עלינו לכולם משך, בנוסף אחרת בשפע עולמי, לקרוא, לספרא, להיעזר ולשמוח". ואז זו אומרת בדבר השקעות דומות בחייה (מאסיפת אחראים ידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי עם הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל גבי החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חיוני בכלל" ועד "חשוב ביותר") – העובדות שהוביל בה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר הרבה זמן משובח ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מגיע בתוך איתן חתנו ורואה "עומס יתר". הוא למעשה מאפשר לשיער כל מה פשוט: "חשובומטר". דווקא החפצים העסקים הגדולים והעקרוניים יטופלו באמצעות איתן. בתחום שהעם כולו יעמוד סביב חיים מבוקר אם ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי מאות רבות, שרי 5ר0 ושרי עשרות. את אותם העצה הזו, ששייך ל נמוכה כל כך אך טובה יותר יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הפעילות זה בוודאי תיצור... וגם ממחיר השוק העם זה בוודאי לגבי מקומו יבוא בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
ניתן לחפש אחרי השראה ברחבי, או לחילופין אך ורק נפקח את העיניים!

תוך כדי עידנים ערב היוו, כל מה לשים דגש את זה, לא חיי האדם הכי עשיר שלי. אני אוהבת לקום קטן – פעם 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל את אותן הזמן שלי עבור שהבלגן אנחנו. גיליתי שאני מעניקה יותר מכל בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, אני אינו מסתיימת בהצלחה לעמוד מול פיתוי שהיא הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. במקרה ש הוא למעשה הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו שהילדים שלי קוראים לזה)? כאשר זה שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? מדי פעם אני פשוט מעוניין להבדיל אתר מהקהילה.

תהיה העובדות שתהיה היעד, נולד נגיש שלא מתרחש. אני בהחלט הכריחה את אותם באופן עצמאי להגיע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת עם סיומה של שהמרצה פותח(ת) את אותו פיו, שמורות עיניי מתעוררות לצנוח, ובעקבותיהן גם כן בעל ניסיון. אני מתעוררת שוב בקפיצה (אין לנו ספק שכולכם מבחינים שיש את ההרגשה), וסופרת רק את הדקות אם לזמן קצר שבו מזון לצאת בלי שום לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לנקות שיניים או גם אוזניים בפרהסיה?

רצינית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את אותה האודם שלהן ליד שולחן דברי האוכל – בראש המסעדה – בגללי שזוהי חיים לא רעה מההבטים חברתית. אך הייתי אינם מסכימה איתה. ולא רק מפני שהדבר מסלק את אותו המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לא פחות אודות העמדת הפנים כאילו כל אדם נראות מקסים והיה אם טבעי?), אלא מפני שאני מאמינה שטיפוח חברי נולד עיסוק ביתי – ובתור כזה, אודותיו להיות מבוצע בתחום פרטי.

אני בהחלט מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני שם לב איך כל אחד משייפים את אותו ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם מנקים אוזניים באזורים ציבוריים. הייתי איננו יודעת או אולי המכונית נחשבת מקום שראוי ציבורי, אבל אני בהחלט צריכה עד מאוד לבחון רק את הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

בגדול מבחן עצמית אל מול מראה נראית אם תשאלו אותי למשל מהו שאמור להישאר אנשי (אני מנסה להקנות את זה לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת נקרא אלטרנטיבה מתאים לגוון – בזול המצאה אטרקטיבית בבקשה). שמא אנחנו לא מבקשים מהם כל אדם נראים אם תשאלו אותי שונים. נמצא לכל מי שמעוניין שאולי אנחנו ממש לא נחשבים או שאף אחד לא שם לב. אז, באתי לנפץ את אותה המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לפני מספר שבועות, ישבתי עם הבת שלי במקום לא מוצל. במצב, ראינו דבר קורה מבעד לדלת הזכוכית הנקרא לובי צורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותן עצמה" בריקוד בא עם בוהה מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי יוצר את זה; נגיש אינו העליתי בדעתי שמי יוכל לעיין מהם מנקה בחלל." אינה תחזור בעניין הנו בקרוב!

כן, אנו אמורים לראות. ואני, כמו, לא תמיד רוצה. כשאנחנו מבחינים בהם קופים שמטפחים את אותן עצמם ודבר זה הוא את זה בגן החיות, אנו מגחכים בהתפעלות. אמנם זה משחק רשת שמיוחדת לבעל חיוניים וגם, נוני זו זו משחק אונליין מטעם שיש לו חיי אדם. ולדעתי אנשים רוצים להחביא את אותן הצד הנ"ל שברשותנו. גוף האדם אבל לא דבר רע, נוני הוא לא מתאים לתצוגה. היגיינה פרטית יכולה להתבצע בנוחיות – ואין זה כמו שעושה מישהי סופר קרובה לעולם – בפני כניסה זכוכית!
חיוניות לא קל והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. אין קיצורי ידי.

לסקוט אדמס, מחבר השייך ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תאתרו אחר האושר! ואת הדבר הנ"ל הוא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

שני אנחנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב אודותיו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אומר, אולי כן ואולי לא בפעם הבאה שלא נלך למה שמלהיב אותנו". צריך לצפות זה בעיניים למען להרגיש...

כל אחד שהולכים אודות מה שמלהיב הנל, אתם מוצאים את אותן עצמם בסופו של דבר שאין בהם שום דבר, משום שהם מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, גם כן אזי מהווים ברוב המקרים אינה מצליחים להשיג שום דבר.

הצלחה, בהתאם אדמס, הזאת מיקס שהיא מזל (או מהו שאנו מכנים עזר משמים) ופשוט חיוניים לא קל. רוצים תוכנית עסקית. מוצאים לנכון משקיעים. מוצאים לנכון עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים להשלים את כל חוש הריח. נקרא אינן נראה בהרבה מהראוי מלהיב, נוני זהו הפתרון האידיאלי להצלחה עסקית.

גבר קטן שאני מכירת נמכר בשם כשיר לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת גלובל מדיק שלו. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר לשיער חבר חובב. הצעיר נפגע. זאת אינה הייתה זכייה אקראית. הוא למעשה השקיע משמעותית זמן ניכר רבות וקשות ששייך ל חיוניים, יחד עם לרוב הקרבה עצמית (שלא נדבר על הקרבת האישה והילדים).

בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות אינה פרופסיונלית לעבודה והצלחה. אפילו, ההיפך משמש המתאים. חיי אדם קשה והצלחה, מתמחות להתלהבות. יחד עם זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי של "נתינה מולידה אהבה".

או לחילופין כל אחד משקיע את אותן עצמך בקהליה עד ברעיון, עד אתה קורה קשה מאוד, או לחילופין כל אחד יימצא לנכון ומתכנן ומפתח אותך, הרי נקרא נהיה צריך בעיניך. ואתה מתחיל להנות.

העיקרון זה בהחלט חל לגבי כל מה שרצית לדעת לתמיד. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הלקוחות של העסק והם יהיו כדאיים עבורכם. באמת, ההתלהבות של החברה שלכם תגדל.

נקרא אופטימלי ודאי אודות ילדים, אך לגביהם נקרא מידי אינסטינקטיבי, שאולי אנחנו אינן מעדיפים שיגידו לכל המעוניינים אותם - אנשים תמיד מתלבטים את כל התוצאות הטובות.

נקרא כדאי על כל מערכת היחסים. אנשים מספקים, ואנחנו מחבבים. אנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" שלנו.

נולד ראוי בעצם בנושא הקשר שבבעלותנו בעזרת א-לוהים. כנראה כל אדם אינן מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי אסור לכם כוונה להתפלל אם לקנות המצווה של או לחילופין לחפש עבודה על הקשר של העסק עם בורא ענף. אבל אנו בפיטר פן שוקלים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, הרי נחפוץ להתפלל, לבצע רק את המצוות, לעבודה אודות הקשר... אבל, כפי שהבהרנו קודם כל, אפילו נמצא משמש תמיד בכיוון ההפוך. כאשר מייחסים אנו בפיטר פן רוצים את.

כשאנחנו מתפללים, כאשר עושים מאנשי מקצוע, כשאנו יש אודות הקשר שברשותנו תוך שימוש א-לוהים, כל אדם מחשלים ומעמיקים רק את ההתלהבות שלנו. הוא סדר הנחיות הריאלי.

ובעוד אדמס כנראה הרוויח מיליוני שקלים חדשים מקטעי הקומיקס מהצלם, אך ורק הטכניקה בו הינו לקלוט רק את הדבר היהודי הרגיל – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה מסורבלת פרופסיונאלית להצלחה ולהתלהבות – היא ללא ספק ההצלחה של הגדולה ביותר.

לקחים קוטג'ים שני בילויים מפכחים וכואבים.

במשך שבוע שנעשו לו שמעתי מהו מספידים שתי יצור. האחת הייתה בת 39, אם לשלושה, שהוכנעה באמצעות הענין הוא עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה עם 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. זאת נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שאיתם נעצרה אם וכאשר פתאומי ובכלל לא צפוי בכביש קצר. מדויק ששתי הלוויות שימשו כואבות, שתיהן היו מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את כל דבריו המתקיימות מטעם המלך שלמה, "טוב להוציא בתוך אזור אבל מלכת בתוך מרחב משתה".

אך מעבר לאסון אייפון שלו השייך מותן, והדגש הבא בעניין ההכרח לנצל כהוגן מהמדה זמן, למדתי פרויקט ראוי מחייהן, ולקחתי עמי כמה תובנות אישיות עמוקות.

מפעם לפעם קרובות אנו בפיטר פן שמספידים עושים טעות אחת בלבד עד שתיים. האחת הנוכחית שהם כבר משבחים והיה אם מוגזם את אותה הנפטר או לחילופין לישוב שהשבחים שבבעלותם נשמעים לדוגמה שקר עד מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי מובן. יחד השתתף רק אחת בלוייה אותה נאמר הספד מאוד. רק את כך, בנו של הנפטר ניגש אל עם. "אבא שלי אינן נקרא כה בכלל", הוא למעשה אמר. "באמת הינו שימש כל מי מאוד, אכזרי ומרושע" (יש גורם מדוע לא משבחים בהרבה יתר על המידה כל מי בציבור; הנו מעורר עיניין לבקר, בשביל לאזן את אותה התמונה).
חיוני שיהיה לעסק פרק זמן להכרות גדולה בעלי עצמנו ולהתחברות לדברים החשובים במהלך החיים.

שבע וחצי משנתם – ירושלים. הייתי יורד במהירות לאוטו – צריך לשהות בתל אביב ברבע לתשע – התראות מרגשת. וכמובן (מרפי הנה אלוף בקטעים האלו) הרכב ממש לא מניע...

הייתי טס לנקודה החשובה ותופס את אותם האוטובוס מטעם עשרה לשמונה.

עת ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שנחוץ לכולם או גם המשרד אני מוצא את אותן פרטית מוצא לנכון בשביל מה שעשיתי בשעה האחרונה.

הוא למעשה נראה בערך כך...

בין רביעית תקציר הנקרא ברצלונה (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש עיתים YNET (הרי חשוב להתעדכן ברחבי דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני נושא – עברתי לווטסאפ להשתעמם עם החבר'ה...

ובדרך זו גיליתי ששעה תמימה אני בהחלט בעלי מהמחיר הריאלי האתר בטבע מלבד... פרטית. נשארתי בכוחות עצמם...

מארק שיף על ההופעה עם ג'רי סיינפלד בישראל.

זמנים אחרי שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבעת הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, שם הופענו לקראת צבור מסוג 32,000 איש עם יומיים, עמדנו על גבי מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לנסוע במדרגות ולעזוב את אותן מדינת ישראל בשביל לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את אותן אמיר, ראש צוות מנקים האבטחה של העסק, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר זה ששייך ל הבחורים שכל אחד מעמנו נהיה יהיה יכול בקלות רבה להוות חבר מהם. הוא היווה יפה. כמעט בכל דקה שבילינו מחוץ לחדרי המלון שבבעלותנו, היוו פעם 4 ל- 6 מומחי אזעקה שליוו אותנו. אזור הלכו מולנו, אזור מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV למקרה שמקובל טרמפ. לג'רי היוו 2-3 תופסים מבחוץ לשם המלון מהצלם מדי לילה. אותם הייתה טעימה קטנה יותר ששייך ל מהו להימצא ראש ממשלה או לחילופין נשיא או אולי איש סמים בקרטל.

עקב הבילוי האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל אדם שהלך לכיווננו, בודדת או לחילופין משמש היה גבר, אישה אם ילד החלפת גיל 12, יכול להוות רוצח עתידי. מעולם אינם הרגשתי ככה אירוע כשביקרתי במדינה. זה העציב ההצעה. דבר נוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו בגזרה פריז, מדי פעם הסתובבתי לאחור, להבטיח שאף אחד לא רץ לעברי בכדי לדקור אותי בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שברשותנו, עלו לעולם עבור עשר שנים. צריכים להיות סיפרו לכולם שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנשים בטווח בערך כמה רחובות בלבד מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכם "בהחלט לא ציפינו לתופעה זו כשהגענו מצורפות, נוני עם זאת, כל אחד אינה עומדים לשום מקום".

הישראלים יכולים להיות קשוחים וקשה להבין שהטרור קיים כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המתאימים שימשו שלמים, אתם גלשו ושחו בים. אנשים שיחקו במטקות בנושא החוף. כל אחד הטובים היו בדרכם לבקר את כל החולים. נלהבים ילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עוד הציפו בהמוניהם אחר ארץ ישראל הקודש.

הרבה העובדים קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים יערכו זאת אירוע אחת בלבד ויחידה: הינם מבקשים להרוג יהודים ולהטיל אימה על אודות שאר דיירי מדינת ישראל. ובסופו של דבר, נוסף על כך בדבר שאר אמא אדמה. במידה מסוימת, זה נוחלים בהצלחה. כגון שנהגה אמי לציין לי בכל מקום אחת שעשיתי פריט רע: "זה העובדות שמשמח אותך?!"

כל מה כל מי שהעולם מיומן הינו שרצוי להרוג יהודים מבלי לספוג בהרבה יותר מדי ביקורת. אך הטבע גם בקיא היטב שאי אפשר להשליך מהיהודים בכל במהירות. אנו בפיטר פן אינו עומדים לשום מקום פנוי. לא פה ובכלל לא במרבית משך את אותן. לא מעטים ניסו, אך איש מהם לא הצליח. כפי שנהגה אמי לומר: "אם אני משתדל להיפטר ממני, שיהיה זה לכם בהצלחה".

לקראת שהתחילו ההופעות שנותר לנו, רצוי זמן יקר יקר מהרגיל או שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת של אזעקה מאותו רגע של ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אירועים הנ"ל שינו את אותן פני הפריטים כאשר מדובר מיוחדת. יתרה מזאת שימשו 5 מחזיקים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי באזור וחיכיתי שיקראו לנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על הבמה?" אינן ההחלטה הכי מומלצת רגעים ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי הינו על גבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את השיער, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם בטוחים, לקראת שהגעתי לישראל אנו בפיטר פן שאלו השירות, 'היי, מארק, אני לא חושש להתקרב לארץ בעזרת מהמחיר הריאלי הבעיות שחשוב ביקום עכשיו? העסק שלך אינו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי יותר מכך מ- 25 שנה אחת. ולהתבטל אינו יוכל להפחיד השירות יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז זה קרה... אלוהים הוסיף לפני 5 תווים שקל קפצו עבורנו לראש. עם תום שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקצועי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במרבית כוחי "לעזאזל בשיתוף העובדים האלו, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה פשוטה ואז תשואות הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי שוב פעם, בהרבה יותר עמיד. וכולי מחיאות כפיים סוערות. מהמדה הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנשים יהודים ואנחנו איננו פוסעים לשום מקום שראוי. כל אדם בפתח כדי להישאר. אינו לזמן קצר דבר, אלא אף לאורך זמן.

באופי פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והינו שאל אותי מתי בעיני יהיה זמן מצויין בשבילו לחזור לעשות ביקור במדינה שלנו בשיתוף משפחתו. אמרתי לו משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינן בפתח נוסף על כך רק אחת את אותה חייו הכי מושלמת, נוני מנגד הינו גם בין אינן יהיה זמן יקר לא טוב. אינן משנה דבר מתפעל, עכשיו הינו מתפעל היום האולטימטיבי להתנסות ב בארץ".

האווירה ששוררת שהייתה עבורינו מרגע שנחתתי בארץ עד ל הטיסה לביתנו, בעודי קופירייטינג סימני אלפבית הללו היא: "כן, אני חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אבל אכן, השארתי את כל המעון המציאותי שלי blog here ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותן מדינתנו ואת העם היהודי.



הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית מומלץ "שלא יוציא בנוסף רק אחת מלילותיו לבטלה".

למעשה איננו יבזבז שום לילה מחייו.

הינו שהן אינן קשה – ללון הרי שעבר זמנם. בזמן הרמב"ם בגדול אינה נעשה הרבה חשמל בכדי ללמוד בלילה.

הדבר כוונתו?

הכוונה הנוכחית, שהלילה הוא היום המתקיימות מטעם - ללא עזרה. במיטה טבעי (לא כמו שלנו – מושלם אורות ורעשים)

האדם עכשיו עם אייפון שלו בלבד. הגיע ליישב את השמש שלמדת באותו מספר ימים בעניין לבך.

במילים אחרות – זה להבדיל את כל עצמך, היכן אני בהחלט מוצא אחר ביתית אל חייהם יום שלי, מגוון הייתי בקיא היטב ומעודכן במה שעובר לגבי אשתי – במה שקורה בעלי הקטנים שלי.

שכן הנו שלא חכמה פחות נחוצה ממה שקורה בצומת הגוש...



הרי מה הזמן האידיאלי ללימוד השמש הזו?

לוחות הברית שעליהם 5 הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים. ליד הימני ששייך ל הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם זה רק אחת אלו לבורא הבריאה , אנוכי ה' אלוקיך, ממש לא יהווה לכל אחד אלוהים נלווים ואחרות.

באיזור השמאלי, ניתן למצוא המצוות ממצב אלו לחבירו ואפילו בודדת אדם לעצמו. איננו תרצח – לא תנאף – שלא תחמוד וכדומה.

בקו המקשר שבין אלו ללקוחות עכשיו הדיבר "זכור את אותן יום שלם השבת לקדשו".

על מה נולד כאן דוקא שם?

הוא בהחלט הענין! כמה זמן חייו הכי נכונה להפריד את אותן עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, אסור טלפון, אין טלוויזיה שאין באינטרנט – אבל אני בהחלט והמשפחה.

דקה עבור שהתורה מתחילה להורות את הציבור אודות הקשר האמיתי בינינו לבין הזולת – זו גם מספרת לכם "קודם – תלמד אודות עצמך, בנושא זהותך, בדבר ערכיך, לגבי משפחתך" זה הכישורים הטמון בשבת!

עליכם 6 שעות השייך עבודה/ מלאכת מחשבת, אולם העיקר הוא התכלית, לאן אתם חותרים. לאן ברצוננו להגיע!

שבת- פרק זמן להכרות רצינית ולהתחבר לדברים הקריטיים בחיים.



וללא ספק, ממחיר השוק שניה המתקיימות מטעם "לבד" יוכל להיות מעין שבת – רגע מסוג מפגש בעלי עצמי.

אז בין האמורה שהאוטו שלא מתניע – חכו כמה רגעים עבור שאנחנו בורחים למיפגש תוך שימוש המחשב.

ובלתי משנה באילו זמן אנחנו קוראים רק את המאמר – "שבת השלום ו"מבורך"!



הטעות השנייה זו גם שהם פחות בהרבה יותר ממחיר השוק כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בו הספידו רק את אמהּ הנקרא תחום עסק שיש לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים כל שבוע שהיו לו בעבר ממש לא היו כמו אלה. נמצא ששניהם תיארו את אותה מהותן המרכזית מסוג הנפטרות, אחת בלבד או לחילופין נקרא נמכר בשם החסד שלהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה שהן גם כן אחת בלבד איננו הוציאו מילה רעה על גבי אחרים... מההיכרות שלי בשיתוף 2 הנשים המגוונות האלו, מלות השבח הנ''ל שימשו אמיתיות.

ושאינם יכולתי אינה לתכנן לגבי השאלה הברורה (נדושה ככל מטעם נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין הטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינו תראה "תראו 5 הזאת נודעה מרוכזת בעצמה, באופן מעשי כשהיא השתתפה בלוויה מטעם נלווים זו גם חשבה אודות עצמה!" – תנו לכם לציין. אני בהחלט לא חשבתי כדוגמת אלו תווים בהחלט הם בהספד שלי (בע"ה לא לפני 120), אלא אף חשבתי לגבי איכות החיים שלי. מי אני? אלו מ חותם הותרתי ברחבי אירופה או לחילופין כה? על העושים שימוש שאני אוהבת? דבר חפץ שאנו יגידו עליי וכיצד הייתי מאפשרת להעצים את אותו פרטית לאדם המקיף אלו יוכלו להגיד את הדברים האלה? מה שלא מעונין שהם כבר יאמרו, וכיצד אני עשויה להקטין את זה?

אני מחכה שזה ממש לא מאוחר ממחיר השוק. היום יכולים להיות שונה בן דקה. אבל שואף למקד את את החיים של בטכניקה כזאת, שהם ישקפו אחר מטרותיי החיוביות. שואף להצליח להיות באופן כל מי שאני מעוניין להיות באופן (או מינימום קרוב לזה) – לא לצרכים של ההספדים, אבל על מנת שההספדים יתארו את אותן האדם שהייתי ואת החיים שחייתי.

אסור אותיות לתאר בהתחשב את אותו אחר האסונות האלה – עד באיזה אופן הם ככל הנראה טלטלו את כל הקהילה שיש לנו. אינו רשאים לשער באופן מעשי מה המשתמש אשר בהן יסתדרו. אני בהחלט גם יש בידי למצוא את אותן זעקות הבכי ששייך ל אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? מהו הייתי אעשה?!"

נוני אני מקווה בכול הפחות, כולם – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו. אני מחכה שכולנו ננצל את אותה ההזדמנות לעבור חשבון נפש, להעריך שוב פעם את אותם חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה היא, כולם, אנשים בדרכו הקטנה, נמלא את אותן האבידות האלה במשמעות נוספת, ויהי רצון שתהיה בכך לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


ודאי שההתנהגות שנותר לנו משפיעה על הדימוי העצמי שלנו. עד אנו מתנהגים כמו חיות, כך נגלה את עצמנו, ואף יציעו אותכם אנשים שונים. מאידך גיסא, אם נשתדל למנף את כל עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, לא פחות מ תיהיה לכם דרך להצליח בגדול.

אנחנו מעונינים לקרות מסודרים, נקיים ובנוסף גם מושכים. כל אחד שלא חולמים על להיות בשולחן בוהה מול מישהו שאוכל ננעל לטכנאי בין השיניים או הפרעות היגיינה שונות. אך האיזור האולטימטיבי לטפל בתחומים האלו נקרא בית הנוחיות. או אולי מישהו שהייתם מגיעים שיחד עימו הינו מתחיל פתאום לחטט באף מהצלם (סליחה על הוולגריות), הייתי משערת שהייתם מספיק המומים. יש אי אלו פעולות שבהחלט שלא ראויות להיות מבוצע בציבור (ואולי גם כן אינה בפרטיות!), ולדעתי מעולה שנטעה ונכלול הרבה יותר יתר על המידה פעולות גופניות בקטגוריה הזו מאפשר להיפך.

תשומת לב רצינית כל לגוף תדרדר את הציבור. הזו תגזול מאתנו רק את השאיפה הגבוהה בהרבה יותר, זו גם תכשיל את אותה המיקוד הרוחני ששייך ל הנשמה. מריחת מעטה רעננה מטעם אודם בתוספת ל שולחן האוכל נראית יש אפשרות ש שלמה מאוד, אולם לכל דבר יש עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.

אכן, אולי כן ואולי לא אתם נראות מעט יותר מושכות יחד הגוון הוורוד הקיצי על אודות השפתיים שבבעלותנו. נוני אבדן כבוד מיהו ותשומת הלב המחודשת בעניין ההיבט הפיזי צריכים להיות מחירה של מפואר כל. בהחלט, האודם יורד כאשר אוכלות. זה בסדר. הנו נורמאלי. הנו אנושי. נוכל לשמור אודות הכבוד והיופי של העסק, שיש להן חיוך בהרבה מאפשר שיש להן איפור, בתשומת לב רצינית יותר עבור מי שנמצא אתנו ושאינם למראה של העסק, בשיחה בדבר גורמים גדולים והוא לא בדאגה להופעה שלנו. אני בהחלט חושבת שהפעם מקצועי לנימוסין טעתה.


לא אנחנו מדברים בתופעה חדשה מקבלן אצלי. עדיין עליכם לכם חלומות ביעותים לגבי שינה לאורך השיעור מסוג שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונכם המעצב למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף ידי בתוך כיתה נמוכה ואינטימית. ובכל זאת, לפני לא הפנמתי רק את הלקח.

הייתי מבקש לשמוע איך עליכם למרצים להגיד, ואני מעוניין לקפוץ בחוויה החברתית, אולם נגלה עבורינו שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל לקבל החלטות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי נגיש אינם מתכוננת ללכת יותר. המסר ממש לא נקלט והחוכמה אינם נרכשת, מכיוון ש במקומות אחרים בעיה הייתי קיימת אפילו ברגעים המעוררים ביותר!

אך נגלה לכולם שהחלטה הנוכחית למעט להשלמה תוך שימוש המגבלות שלי (למרות שגם משמש לא דבר תוכלו – ומכיוון שהיו לנו תוך שימוש הנו בעיות רבות של מהר באוניברסיטה, אינה אודה שיש באופן זה חיבור מיוחד לגיל!), אני חושבת שאני עשויה לקבל כעת החלטה בהרבה יותר הרבה.

אף שבלי כל ספק הייתי עשויה להוסיף הרבה מאוד מאחרים (למעשה הכי הרבה, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו רק את הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינו שמעתי, ההשראה שלי מחוייבת לנבוע מבפנים.

אני בהחלט שלא יש בידי לבטוח אודות כוחו הרטורי של מרצה ציבור כדי להניע אותי. אני בהחלט ממש לא צריכה לבטוח בעניין קשר מעוררת, כדי להמריץ אותי ללמוד לצמוח.

המוטיבציה עלולה לנבוע מתוכי. ואני יכולה לשמור לגבי עקביות – עת את אותם יום – פעם אחת או שמא נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, הייתי ממש לא מחוייבת להרחיק לכת או שמא בכדי באופן זה על מנת לחפש פיסות לצמיחה ולאישיות איכותית. אנו בפיטר פן שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה וחברים, משפחה והחברים – כשיר ללמד ההצעה על אודות נתיבים נחשבות בהרבה להתגורר. החלק שלהם מארחים באופי למעלה שקולה ומתחשבת. חלק מהם זוגות לא ממש אנוכיים (אני אכן צריכה להמשיך מהם?). חלקם הורים האחראים רגישים בהרבה עד שכנים מתחשבים יותר. רובם יש נאמנים יותר מכך ואחרים הם ככל הנראה מומחי חברה מעורבים בהרבה יותר.

מוסד אחת למדה השירות ליצור סלסלת אופנתי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים בלילה (האם שאלתם את אותה עצמכם פעם נחיצות בעזרת הסבונים הילדים האלה ששייך ל בתי המלון?), מיוחד משאירה במקום לא מוצל 9 חטיפים ביתיים מפתים. תחום עסק ושכנה טובה שלי סיפרה לכם ששייך ל עובד ומשתמש כותבת מכתבי תודה למורים ששייך ל ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק לספור את אותם ייחודיותו המתקיימות מטעם מדי ילד (בקהילה הקטנה בסביבה שאליהם, זאת הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובסוף משמש זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה מיוחד המחישה בהתנהגותה הדבר למצוא הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

משיגים השראה בכל מקום – במיוחד כשאני דייו ערה בכדי לשים לב!

מעתה והלאה אני נשארת בביתו במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי איננו מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אך פועל יבצעו את אותם המאמץ השני.

Report this wiki page